ללוות מרחוק – הגדרה עם סתירה פנימית אבל…

הקורונה שנחתה על הכדור שלנו הפכה אותנו ברגע אחד ליותר טכנולוגיים ממה שדמיינו שאפשר והביאה לפתחנו מצבים לא ממש פשוטים לעיכול במיוחד לא בעבור מי שרגיל לעבוד עם הידיים

וסיפור שהיה כך היה

לפני 8 ימים או יותר נכון 9 התחלתי ללוות לידה.
כמו תמיד רק עם פרוטוקול קורונה ברקע.
פרוטוקול קורונה אומר: אין לי מושג.
אין לי מושג אם אוכל לצאת מהבית, אם אוכל להכנס לחדר לידה, אם אוכל להיות איתך.
בגדול – אין לי מושג.
בהתחלה חשבנו שבן הזוג יהיה במיון ובמחלקת יולדות ואני אצטרף לחדר לידה.
בדקנו וזה עוד היה מותר. אז עברנו צירים היא בבית ואני על הקו איתה במשך כל הלילה והבקר – לידה ראשונה…
ואז יציאה לחדר לידה. אני מחכה לצאת לדרך כדי להתחלף עם האיש. בינתיים הלכתי לבית המרקחת והצטיידתי במסכה שווה.
התחיל להיות קשוח שם במיון ואני עדין על הקו מנסה לתת עצות טובות ויעילות.
מכירים את זה שעושים תנועות כמו האדם שמולך? אז ככה רק מרחוק…
בעודי מחכה התקשרתי לאחת המיילדות כדי לדעת מה הנוהל באמת בחדר לידה.
"כנרת, אני אוהבת אותך. אל תבואי בבקשה" דיברנו על מה קורה ומה נכון. הבנתי שאני צריכה לבחור לטובת היולדת ולטובת בני ביתי.
בקיצור הבנתי שללידה הזאת אני לא אצטרף פיזית. שאת כל מה שאני יודעת לעשות אצטרך לעשות מרחוק מה שאומר שיש הרבה דברים שהיולדת היקרה הזאת לא תקבל.
לא היה לי הרבה זמן לשקוע במחשבות מלנכוליות על מה היה אילו. הבנתי שעכשו אני צריכה לשחרר באהבה, לסמוך ולהאמין ולדעת בעיקר לדעת שכל מה שאפשר לתת זה 100% של מה שאפשר.
וזה הרבה הרבה פחות ממה שבדרך כלל.
אז עשיתי שיחה ותדרכתי ונשארתי זמינה ועטפתי עד כמה שאפשר ועוד ועוד.
לא קבלתי הודעה שהם ילדו – כי הם היו טרודים
לא יכולתי לעזור ברגעים מורכבים
יש בכל הסיפור הזה הרבה שלא יכולתי.
אבל יש בסיפור הזה גם הרבה הודיה של היולדת והזוג כי הם הרגישו שאני שם בתוך הלבד והקושי והם ידעו שאני זמינה וגם אחרי על אף שהכל בשלט רחוק אנחנו בהודיה גדולה.
אני מודה להם על הקבלה והמוכנות להשתנות בזמן אמת נוכח הנסיבות. זה לא רק ורוד יש כאבים ויש דברים שבנוכחות הייתי יכולה להיות בהם יעילה יותר אבל…זה מה שאפשר זה ה 100% של עכשו.
והיום אחר הצהריים התקיימה הברית.
זום טרנסאטלנטי באמת.
היה מרגש עד מאד היתה הרבה אהבה באויר ושמחה גדולה ובעיקר פשטות.
תוך כדי הברית וה 60+ משתתפים חשבתי לעצמי על מצורים אחרים שהיו בעברנו הרחוק מאד והקרוב יותר. אז לא היה zoom. לא in ולא out.
כתבתי להם שזו הלידה הראשונה שליוויתי באון ליין וגם הברית הראשונה באותו פורמט.
תמיד כנראה יש פעם ראשונה.
מזל טוב.
הודיה גדולה ממש.
עוד הרבה מילים יכתבו על העת הזאת. החדשה.

לידה בימי קורונה

 

ההנחיות משתנות

אין ודאות

אין מושג מתי זה יגמר

אין שליטה

פחד ולחץ באויר

נשמע מוכר?!

קורונה כמו לידה מביאה אל פתחנו את הלא ידוע את חוסר הודאות, את החשש ולפעמים גם את החרדה. לחלק היא הביאה שמחה והתבוננות. לחלק מנוחה. היא פוגשת כל  אחד במקום בו הוא נמצא

למי שמתכוננים ללידה היא הוסיפה חוסר ודאות על זה הקיים.

בחיים כמו בלידה אין לנו שליטה על התהליך יש לנו שליטה על ההתנהלות שלנו בתוכו ועכשו הכל מועצם. בתוך הרעש העצום שמסביב, ההנחיות, הלחץ, ההתרגשות ועוד שק הרגשות המתפקע של כל אחת ואחד צריך לייצר מקום של שקט.

מקום בו הבנה ששינוי הפך להיות חלק משמעותי בחיים של כולנו – והפעם לא בהכרח מבחירה.

אז מה עושים?

  • נעים. תנועה היא אחד הדברים ששינוי מבקש. אבל אנחנו בבית "כלואים" גם שם אפשר לנוע ובעיקר תנועה פנימית. זה זמן לתרגל

  • לנשום עמוק – רובנו לא ממש מצטייני נשימה – זמן מעולה לנשימה ועוד אחת ולסינכרון בין השניים. לנשום ולנוע

  • לשהות רגע – לעכל. וכמו שכשמשנים מסלול בווייז לוקח רגע למערכת להסתנכרן…ואז היא פשוט מכריזה בקול "מחשבת מסלול מחדש" גם לנו מותר. אפילו חייבים.

  • יצירה של מרחב בטוח – צרי לך את האי השקט שלך, בתוכך. כך הרעש החיצוני לא יפריע.

לא להאבק. לקבל

להפוך את המצב להזדמנות.

בריאות ושמחה

כנרת

 

Photo on <a href="https://foter.com/re5/a45d4a">Foter.com</a&gt;