עכשו אני חיה – חלק ב' ג'

בהריון ראשון שמים לב לכל פרט, משקיעים הולכים יחד, בוחרים. אח"כ זה כבר הופך למעין מובן מאליו, אין פנאי, עייפים. שוכחים את גודל הרגע. להתחדש זה אחד מיסודות הבריאה החשובים ביותר. אל תוותרי, אל תוותרו עליהם או לעצמכם.

איך משחררים את המחשבות הרצונות הפחדים?המשך לקרוא "עכשו אני חיה – חלק ב' ג'"

עכשו אני חיה – הקדמה וחלק א'

סעודת פורים היתה מסיבת הפרידה המשפחתית שלנו מאימי , אספתי את כולם – לשמחתי.

בזכות הזמן הזה, נכתבו 8 פרקים המקבילים בין לידה לפטירה, וכך גם נולד מחדש בורא פרי הבטן שהעלה אבק במגירה. יש בהם אמת פשוטה במילים ברורות והעיקר במעט מילים. החלטתי להביא את כל הפרקים לכאן בזוגות כמו אצל נח בתיבה…

תהנו

הקדמההמשך לקרוא "עכשו אני חיה – הקדמה וחלק א'"

מה זו דולה?

כששואלים אותי מה את עושה בלידה? בדרך כלל התשובה שלי היא: כל מה שצריך.

ואז אני מנסה להיות קצת יותר מדויקת: עיסוי, תנועה, שימוש במים, נשימות.

ואם זה עם אפידורל? מה אז?

גם אז חשוב להמשיך לנשום חשוב לקחת את האפידורל בזמן הנכון ואם אפשר להמשיך להניע את הגוף על אף ההרדמה המקומית.

האם ההגדרה הזאת מספקת?המשך לקרוא "מה זו דולה?"

מתחילים

לפני יותר מעשור אמרתי שיש לי חלום שנשים ידעו. את הדרך את הזכויות שלהן, מה הן יכולות לעשות. שיכירו את הגוף, הרגעים, שידעו ויתעמקו ובעיקר שיבחרו.

שיבחרו במה שהן מאמינות, שיבחרו בעצמן, שיבחרו לטובתן.

אז לא ידעתי בדיוק איך זה הולך לקרות, ראיתי את התמונה הכללית אבל לא במדויק. כל יום שעבר התבהרה לי הדרך, כל זוג שפגשתי חידד לי את הצורך. שיחות עם נשים הרות "על הדרך" בגינה, במפגשים שונים גילו לי הרבה רבדים שלא הכרתי. חוסר מודעות, חוסר רצון, אמונה פשוטה שיהיה בסדר כל מיני. חלק מהתגובות הכעיסו אותי, רובן ציערו אותי והיו גם לא מעט שרוממו את רוחי והן אלו שנתנו לי את הכח המניע להמשיך ולעשות.המשך לקרוא "מתחילים"