ללוות מרחוק – הגדרה עם סתירה פנימית אבל…

הקורונה שנחתה על הכדור שלנו הפכה אותנו ברגע אחד ליותר טכנולוגיים ממה שדמיינו שאפשר והביאה לפתחנו מצבים לא ממש פשוטים לעיכול במיוחד לא בעבור מי שרגיל לעבוד עם הידיים

וסיפור שהיה כך היה

לפני 8 ימים או יותר נכון 9 התחלתי ללוות לידה.
כמו תמיד רק עם פרוטוקול קורונה ברקע.
פרוטוקול קורונה אומר: אין לי מושג.
אין לי מושג אם אוכל לצאת מהבית, אם אוכל להכנס לחדר לידה, אם אוכל להיות איתך.
בגדול – אין לי מושג.
בהתחלה חשבנו שבן הזוג יהיה במיון ובמחלקת יולדות ואני אצטרף לחדר לידה.
בדקנו וזה עוד היה מותר. אז עברנו צירים היא בבית ואני על הקו איתה במשך כל הלילה והבקר – לידה ראשונה…
ואז יציאה לחדר לידה. אני מחכה לצאת לדרך כדי להתחלף עם האיש. בינתיים הלכתי לבית המרקחת והצטיידתי במסכה שווה.
התחיל להיות קשוח שם במיון ואני עדין על הקו מנסה לתת עצות טובות ויעילות.
מכירים את זה שעושים תנועות כמו האדם שמולך? אז ככה רק מרחוק…
בעודי מחכה התקשרתי לאחת המיילדות כדי לדעת מה הנוהל באמת בחדר לידה.
"כנרת, אני אוהבת אותך. אל תבואי בבקשה" דיברנו על מה קורה ומה נכון. הבנתי שאני צריכה לבחור לטובת היולדת ולטובת בני ביתי.
בקיצור הבנתי שללידה הזאת אני לא אצטרף פיזית. שאת כל מה שאני יודעת לעשות אצטרך לעשות מרחוק מה שאומר שיש הרבה דברים שהיולדת היקרה הזאת לא תקבל.
לא היה לי הרבה זמן לשקוע במחשבות מלנכוליות על מה היה אילו. הבנתי שעכשו אני צריכה לשחרר באהבה, לסמוך ולהאמין ולדעת בעיקר לדעת שכל מה שאפשר לתת זה 100% של מה שאפשר.
וזה הרבה הרבה פחות ממה שבדרך כלל.
אז עשיתי שיחה ותדרכתי ונשארתי זמינה ועטפתי עד כמה שאפשר ועוד ועוד.
לא קבלתי הודעה שהם ילדו – כי הם היו טרודים
לא יכולתי לעזור ברגעים מורכבים
יש בכל הסיפור הזה הרבה שלא יכולתי.
אבל יש בסיפור הזה גם הרבה הודיה של היולדת והזוג כי הם הרגישו שאני שם בתוך הלבד והקושי והם ידעו שאני זמינה וגם אחרי על אף שהכל בשלט רחוק אנחנו בהודיה גדולה.
אני מודה להם על הקבלה והמוכנות להשתנות בזמן אמת נוכח הנסיבות. זה לא רק ורוד יש כאבים ויש דברים שבנוכחות הייתי יכולה להיות בהם יעילה יותר אבל…זה מה שאפשר זה ה 100% של עכשו.
והיום אחר הצהריים התקיימה הברית.
זום טרנסאטלנטי באמת.
היה מרגש עד מאד היתה הרבה אהבה באויר ושמחה גדולה ובעיקר פשטות.
תוך כדי הברית וה 60+ משתתפים חשבתי לעצמי על מצורים אחרים שהיו בעברנו הרחוק מאד והקרוב יותר. אז לא היה zoom. לא in ולא out.
כתבתי להם שזו הלידה הראשונה שליוויתי באון ליין וגם הברית הראשונה באותו פורמט.
תמיד כנראה יש פעם ראשונה.
מזל טוב.
הודיה גדולה ממש.
עוד הרבה מילים יכתבו על העת הזאת. החדשה.

Posted In

,

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s