גיבוי? אבל אני רוצה רק אותך…

אחד ה"סיוטים" של דולות הוא לא להגיע ללידה – לא משנה מה תהיה הסיבה. האחריות, הקשר שנוצר, ההתחברות, ההכרות, הרצון להיות שם, החשש שמי שתחליף אותי לא תהיה בדיוק בדיוק, שאולי משהו יתפספף ועוד.

ויש גם את אלמנט האכזבה. אכזבתי את הזוג, הם בנו עלי ולא עמדתי בהרי הציפיות שהם בנו ושבנינו כולנו יחד.

מהעבר השני של הנהר עומדת לה הידיעה שהכל מדויק וכולנו נמצאים בדיוק במקום שאנחנו צריכים, משום מה כשזה מגיע לגיבוי רמת האדרנלין שנוצרת מהמתח לא מביישת קרב מסוכן.

על אף שמהיום הראשון להיותי דולה תמיד היה לי גיבוי אני זוכרת מקרים שבהם לא סיפרתי ליולדות שיש לי גיבוי, כדי "לא לאכזב" כדי שהן לא תחשושנה שלא אהיה, זה קרה בעיקר בתחילת הדרך. עם הזמן למדתי דבר או שניים על עיתוי ודיוק. בעיקר למדתי שלנשמה הזאת שיורדת לעולם יש פנים שהיא צריכה לראות ולא תמיד אנחנו יודעים מי הם. מסיבת יום ההולדת הראשונה שנחגגת עם הולדת תינוק מזמנת אליה אנשים מאד מסוימים, לפעמים אנחנו מתבלבלים לחשוב שאנחנו אמורים להיות שם ואז…באה תזכורת 🙂

עם השנים למדתי לאמר על גיבוי בשמחה, להסביר את חשיבות הגיבוי ליולדת וגם לי, להזכיר לכולנו שאני רק בת אדם ושהכל אפשרי. את הרעיון של "נאלצתי" להפעיל גיבוי החלפתי ב: "הפעלתי גיבוי" לרב בשמחה.

הגיבוי שלי היא כמוני – אני בוחרת אותה בעבור היולדת בהתאמה. זו לא מישהי אקראית, אני מכירה אותה את הדרך בה היא עובדת, את מערך האמונות שלה. אני בעיקר סומכת עליה. וכמו שאני מתפללת להיות שליחה טובה אני מבקשת גם בעבורה שזה יצליח להם. 

הגיבוי מסתבר היא הדמות הנכונה להיות שם באותו רגע. לפעמים זה מאיר כדבר הנכון ביותר ולפעמים כשעור מתסכל שעוזר ללמוד גבולות ורצון ועוד משמעויות חשובות. יש פעמים שאנחנו יכולות לראות ולהבין ממש באותו רגע ויש פעמים שלוקח לזה זמן. מסתבר ששווה לחכות.

לפני קצת יותר משנה הייתי אמורה ללוות יולדת יקרה מאד. יולדת שהכרתי ביעוץ ההנקה של הלידה הקודמת. עברנו דרך עד ההריון הבא ובמהלכו. צעד אחרי צעד העמקנו בדברים, עשינו הכרות עם חלקים פנימיים חששות ורצונות והשינוי החל לקרות. החשיפה לידע העמידה על מימוש הרצון, ההכרות המחודשת עם הגוף, האמונה ביכולותיו ביכולותיה.

ואז כשכשבר הכל היה מוכן ללידה טסתי לפריז והפקדתי את הלידה בידי ה…גיבוי. ביום השני בעיר האורות קבלתי סמס על לידה מדהימה בריאה טובה ושמחה ולא היתה מאושרת ממני.

שנה וקצת אחרי נפגשנו לשיחת "עיבוד – סגירת מעגל" זו היתה שיחת המשוב המעולה ביותר שהיתה לי אי פעם. אשה שבאה עם נקודות להתיחסות עם דעה מגובשת ורגשות שיושבים בדיוק במקומם.

ואז הבנתי כמה מעולה היה שלא הייתי בלידה הזאת. איך הכל היה נכון ומדויק, כדי שכל הכוחות הפנימיים יוכלו להתגלות והאור להופיע. זה היה שעור מצוין ומתנה גדולה. 

לפעמים ההעדר הוא הנוכחות הגדולה ביותר.

#מוקדש באהבה והודיה רבה ליולדת משובחת ממש

 

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s