אובדן הקדמה – חודש המודעות לאובדן הריון

אני בת יחידה ויש לי 3 אחים שנולדו בלידות שקטות.

אני ילדה יחידה אבל לא בכורה 2 לפני ואחד אחרי.

מעולם לא דברנו על הנושא בבית. לא ניתן ביטוי לקושי. לקח לי שנים לשחזר ולהבין מה ראו עיני בגיל 4 בערך כשירדו לאימי המים על רצפת הבית הירוקה והפכו אותה ללבנה ואותה רצה מתוך הבנה שהנה זה שוב קורה. בלתי נתפס. אח"כ הלכתי עם דודה שלי ל"אתא" בשד' רוטשילד במקום בו היום שותים קפה וקנינו לה חלוק חדש לאשפוז. לא זכרתי הריון או בטן או התרגשות שלי. זכרתי רק כתם על הרצפה וחלוק חדש.

עם השנים התוודעתי שהיו לפני ואחרי. אבל זה היה תמציתי, לא מפורט ולא מדובר במיוחד.

כשהריתי בפעם הראשונה לא סיפרתי לאמא שלי, הרגשתי שאוכל לספר לה רק כשתהיה לי הוכחה ביד בדמות אולטראסאונד. וכך עשיתי. בחודש ששי בערך החלטתי שהעובר שברחמי כנראה נפטר. נכנסתי למערבולת רגשית, בכי, אבל, חורבן, ותוך כדי התהליך אני שואלת את עצמי: מאיפה זה הגיע? לא אופייני לך להכנס לסחרור כזה…

הבנתי שמה שאני צריכה לעשות זה לתת לזה להיות. לא להבדק, לא לסתור את התהליך, פשוט לתת לזה לצוף והמים ישטפו. זה לקח יומיים עד שיכולתי לשמוע את הקול הפנימי שלי ולהבין שזה לא שלי, שעיבדתי תהליך לא גמור, שאימי חוששת. התקשרתי לספר לה שאני מרגישה מצוין ועברו עלי יומיים מורכבים וזה מאחורי.

אובדן הוא קשה ומצער ותהליך האבל שהוא מוליד מתבטא אצל כל אחת ואחד באופנים שונים. יש גישה שמעודדת "להתקדם הלאה" לא להתעסק בזה יותר מדי, אני לא שופטת את הגישה רק מספרת שמה שלא טיפלנו בו ממשיך איתנו הלאה ומתי שהוא יוצא לאויר העולם. כשיש ילדים נוספים במשפחה העיבוד איתם מאד חשוב בעבורם בעבורכם.

באובדן הריון במשפחה כל המשפחה חווה אובדן. התא הקרוב והמעגלים שסביבך. לכולם יש נגיעה בחלקים פנימיים, בהבטים שונים.

אובדן יוצר כעס ויאוש ועצב גדול ובלבול וחוסר תקווה וריחוק וקרבה ורצון להעלם וצורך להתחבר ושקט ורעש ופחד וצמיחה ותקווה וחיבור ועומק והתחדשות והערכה וחיפוש ותשובה. רגשות סותרים לכאורה שהם כולם אחד גדול.

כי שבר בעברית זה גם שפע ולפעמים גילוי השפע מגיע בדרכים כל כך עצובות כואבות וקשות.

אין דרך לנחם אובדן הריון. אין אפשרות לתפוס את גודל השבר. ככה בפשטות.

הפלות מוקדמות לידות שקטות בשבועות מוקדמים או מאוחרים של ההריון כולם יוצרים שבר.

שבר שצריך לעבד לראות להרגיש.

תפילת כהן גדול בקדש הקדשים ביום הכפורים היתה קצרה מאד 6 בקשות כלליות אחת מהן: "שנה שלא תפיל אשה פרי בטנה" ללמד שאובדן הריון הוא שבר שהשפעתו מכרעת על מציאות החיים.

שלא נדע צער.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s