היום יום הולדת

בואו נדבר רגע על יומולדת

זה היום בו נולדנו, אבל מי זוכר את זה כשהולכים ללדת. עסוקים בצירים בפתיחה, במקום שבו יולדים, ובועוד הרבה דברים חשובים. אבל הדבר הכי חשוב לרב, מתפספס.

הרגע הזה שבו נשמה מתגשמת בגוף, הוא רגע מכונן ליולדת למלווים שלה למי שקבלו את הלידה שאולי נראה שהשגרה מקהה מעט את גודל הרגע אבל באמת באמת כל מי שנמצא שם בחדר נולד מחדש.

עולמות פנימיים נבנים בו ואחרים נפרדים ממנו. תחילת תהליך של צמיחה ועלית מדרגה שתלוי רק בנו.

והנולדים – זה הרגע שלהם. הם יזכרו אותו לנצח. החוויה חרוטה בהם, הרגשות תמיד יהיו מאופסנים אי שם בקופסה השחורה שלהם שלנו. האופן בו הם הגיעו לעולם ישפיע על חייהם על האופן שבו יקבלו החלטות, על ההתנהלות שלהם במצבים שונים, על היחס שלהם לדברים.

נשמע דרמטי. אולי קצת מדי. אבל זה ככה. תחשבו לרגע על הרגע הזה בו עוברים בין עולמות. מתחילים משהו חדש בסוג של מצב צבירה אחר. הידיים שמקבלות אותך, הקולות, האוירה, העיניים, האנרגיה, הריח.

זה שם. זה תמיד יהיה שם.

ונכון – יש כל מיני סוגים של לידות, ויש גם כל מיני סוגים של נולדים ויש גם בחירות שונות לחגוג יומולדת שגם אותם צריך לכבד ועם זאת היומולדת הזה רובו באחריותנו, לפחות התפאורה.

אפשר להגיד: איך את אומרת שרובו באחריותנו? אני מחליטה על התהליך? הרי זה כאילו ניטלה ממני הזכות להחליט…

זה נכון שהתהליך הוא לא ידוע וגם המשתנים שבו, אבל החלק הידוע בתהליך הוא את. את מחליטה איך להתנהג בו, את בוחרת מה יהיה שם. תהליך מורכב או זורם – תמיד הבחירה בידיך איך להתיחס לתהליך. את לא תמיד יכולה לשנות אותו, את יכולה לשנות אותך.

לא להאבק, לבחור בכל רגע נתון, לזכור גם את מי שברחם ולא רק את הכאב, לזכור את המסע שלו – שלכם את שיתוף הפעולה. להכין קרקע נעימה ופוריה לנולדים

להיות מכונסת בתהליך וממוקדת מטרה, לעשות מסיבת יומולדת.

תמיד סיפרו לי על הרגע בו נולדתי, על השמחה הגדולה, על הציפיה הארוכה בשנים ובשעות.

על הרגע. על החשיבות שלו, שבו – עבור כולם.

אמא שלי תמיד חגגה לי יומולדת. תמיד. גם בשנים שבהם ילדים מתרחקים ונשלפות להם ציפורניים והם יודעים הכל וחגיגות יומולדת זה לאחרים. גם אז היא חגגה לי יומולדת. מברכת, אופה, שמחה בהגעתי לעולם, משתדלת תמיד שיהיה ארוע. זה היה כל כך טבעי ומובן מאליו שלא הבנתי עד כמה יום ההולדת שלי, היום בו הגעתי הוא חגיגה אחת גדולה.

מתי הבנתי את חשיבות הרגע בעיניה? ביום ההולדת הראשון והאחרון שהיא לא זכרה. היא אמרה: אני מרגישה שזה קרוב, שזה ממש בימים האלה אבל אני לא מצליחה לזכור את התאריך.

זה היה הרגע בו הבנתי הרבה דברים ובעיקר הבנתי שהיום הזה, הרגע בו באתי, בו אנחנו באים, הוא יום הולדת ואנחנו לא ממש חוגגים אותו.

אז תתכוננו ללידה כאילו היא מסיבה ותחגגו חיים

תכינו ליולדת הגיבורה מתנת יומולדת – איזה כיף זה לקבל מתנה בסוף הלידה…

תזכרו לשמוח, בין ציר לציר, כשכואב, בכל רגע נתון

ואל תשכחו את העוגה.

 

והתמונה מתוך "בורא פרי הבטן"

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s