מעין נולדה בשבוע 41 במשקל מכובד של 3.950. ילדה חמישית אחרי 4 בנים שהיו יונקים מצטיינים, כולם בהנקה בלעדית בין שנה וחצי לשנתיים ו-3 חד׳.

עד הביקור הראשון בטיפת חלב לא חשבתי בכלל שיש בעיה כי מעין הייתה הרבה יותר רגועה מהאחים שלה, ינקה בסדר (קצת פצעה אותי אבל תמיד בהתחלה זה קרה ואז עבר), אני הרגשתי שיש חלב, היא ישנה מעולה ביום וגם בלילה (מה שבדיעבד התברר שאולי זה גרם לה לפספס ארוחות חיוניות) רק שהיה נראה שמתעייפת מהר מדי ויונק זמן קצר מדי.

הביקור הראשון בטיפת חלב היה בגיל 3 שבועות ואז היא שקלה 100 גר׳ פחות ממשקל הלידה. רק בסביבות גיל חודש היא חזרה למשקל לידה ואז כבר התחלנו מעקב משקל צפוף יותר וראינו שהיא עולה פחות מ-100 גר׳ לשבוע. בגיל 6 שבועות נפגשתי לראשונה עם יועצת הנקה. היא אמרה שהלשון מעט קשורה וכנראה שזאת הבעיה כי זה גורם למעין לא לינוק בצורה יעילה ואז מתעייפת מהר ולא מקבלת כמות מספיקה. היא המליצה ללכת לנתק את הלשון. חוץ מזה המליצה לקחת מרבה חלב ולנסות תנוחות שונות שאולי יגרמו לחלב לצאת בקלות יותר.

הלכנו לד״ר בוצר שטען שלא בטוח שזה יעזור ואפשר לנסות, אז ניתקנו ובהחלט הרגשתי שהיא מכאיבה לי פחות אבל קצב העליה במשקל לא השתפר.

בטיפת חלב אמרו שחייבים לתת לה תוספת ואני עשיתי נסיונות לשאוב (שכרתי משאבה מעולה) ופשוט לא הצלחתי. בכל זאת, בית עם 5 ילדים, תינוקת קטנה, בית לתפעל…. ומצד שני, בחיים לא נתתי תמ״ל, המחשבה על לתת תמ״ל העציבה אותי, הדאיגה אותי (אלרגיות וכו׳) וממש קיוויתי להמנע מזה.

בגיל חודשיים, מודאגת ומתוסכלת אחרי 5 ביקורים בטיפת חלב לשקילה, 2 ביקורים של היועצת הנקה הראשונה, ניתוק לשון, נטילת מרבה חלב פניתי לכנרת.

מהרגע הראשון הרגשתי שיש לי עסק עם מישהי שיודעת מה היא עושה והחלטתי שאני סומכת עליה ושומעת להמלצות שלה.

כנרת שמעה את ההיסטוריה שלנו ואמרה לי עוד בשיחת טלפון לפני שנפגשנו שמעין חייבת

לקבל השלמה של שאוב או תמ״ל וזה חייב להיות בהדרגה. בלב כבד מאוד קניתי תמ״ל והתחלתי לתת לה תוספת אחרי הנקה.

את הבקבוק הראשון היא לקחה בקלות ושמחתי שלפחות היא לא סרבנית בקבוקים.

בבקבוק השני ראיתי שהשמחה הייתה מוקדמת…

למחרת כנרת הגיעה, שקלה את מעין לפני הנקה ואחרי וראינו שיונקת בסביבות 60 משני הצדדים יחד כשצריכה לקבל בסביבות 90.. חוץ מזה היא ראתה שהוואקום שלה ממש לא טוב והיא מאוד מתאמצת בהנקה ומתעייפת וצריך לעזור לה לשפר את הוואקום.

כנרת המליצה לתת תוספת דרך צינורית על השד כדי לעודד ייצור של יותר חלב וגם כדי שלא תתרגל לבקבוקים ותתעצל לינוק וגם לעשות לה ״תרגילים״ לשיפור הוואקום.

ההתחלה הייתה מתסכלת בטירוף.

מעין התנתקה כל פעם שניסיתי להכניס את הצינורית לפה, לא הצלחתי לחבר אותה כמו שצריך עם הצינורית, ההנקות היו מבאסות והיה לי מאוד קשה עם המחשבה שאני נותנת תמ״ל ולא מניקה הנקה מלאה אבל נלחמתי על זה כי ידעתי בשכל שהיא חייבת לקבל את התוספת הזאת כדי לגדול אחרת יגרם לה נזק.

כשלא הסכימה דרך הצינורית, נתתי דרך המוצץ העיקר שתאכל מספיק.

אני לא יכולה לתאר את האושר שהרגשתי כששקלתי אותה אחרי שבוע והמשקל הראה שעלתה 320 גר׳ בשבוע הראשון!!! וזה כשבסך הכל נתתי לה כ-60 מ״ל תמ״ל 3 או 4 פעמים ביום וגם זה רק אחרי כיומיים שלושה של ניסיונות. אחרי השבוע הראשון, שהרגיש כמו נצח, לאט לאט ועם המון סבלנות ותמיכה של כנרת נכנסנו לשגרה. בהתחלה היה לי חשש שכל הסיפור עם התמ״ל יגרום להנקה להגמר מהר אבל ככל שעבר הזמן וראיתי שמעין יונקת בשמחה, גדלה ומתחזקת והתמ״ל לא פוגע בהנקה התחלתי אפילו לחבב אותו… זה גרם לי לרוגע בכך שידעתי שאחרי הנקה פלוס תוספת תמ״ל היא בטוח שבעה ומקבלת מספיק בשביל לגדול ולהתפתח.

עכשיו מעין בת חצי שנה, אוטוטו משלימה את הפער שנוצר ומעפילה את משקל הלידה שלה. היא עדיין יונקת בכל הארוחות ומקבלת תוספת תמ״ל כ-3 פעמים ביום, רק אחרי שינקה. את הצינורית זנחנו מזמן (לפני כשלושה חודשים) והיא מקבלת תמ״ל ישירות מבקבוק ולמרות זאת היא מעולם לא סירבה להנקה (להפך, ברגע שהתחזקה ההנקה נהייתה לה קלה יותר והיא ינקה טוב יותר, זמן ממושך יותר ועם פחות התנתקויות).

בתמונה מעין בתחילת העבודה המשותפת על  שיפור הואקום והכמויות 🙂