אובדן

מתי התחלת לראות בעיני רוחך את התינוקות שלך הולכים והופכים אנשים?

מהיום שהשתוקקת לפגוש אותם כשהיית נערה? מרגע שהיה לך סטיק עם שני פסים? מהרגע שהבנת שזהו, עכשיו את חייבת כי השעון מתקתק?

הרחם שלנו עובד עם הלב ומייצר תמונות למרחקים ארוכים. ואנחנו מתרגשות, מקוות, ליבנו פועם ואז בבת אחת חשכה. המסך יורד. הסרט נגנז. הלב נשבר.

אובדן – כמה כאב הוא מוליד. אצל האשה, משפחתה, ילדיה, חברותיה, מקום עבודתה.

לכל מעגל ישנה תגובה שונה, קרובה או מתרחקת.

האמון בגוף והאמונה בתהליך הטבעי מתערערים כי האפשרות הגרועה מכל התגלתה כמציאות.

מה נחשב אובדן בעיני הסביבה, מה הופך את המשבר ללגיטימי? הבטן שכבר בצבצה, הלידה השקטה, מספר ההפלות, שבוע ההריון?

מה עושים עם כל אלו? עד כמה מעמיקים באבל? זה בכלל עובר?

לא לכל השאלות ישנן תשובות ולא כל התשובות נכונות לכל אחת.

 

מעגלים של אובדן לצד החיים

אובדן הוא תהליך בכל שלב של ההריון. מי שחוותה מספר הפלות מיטיבה לספר על חוסר האמון בגופה, זה האמור לשאת את ההריון עד מילואו.

מי שילדה עובר ללא רוח חיים תטיל ספק ביכולתה ללדת חיים חדשים. למה? כי זו הדרך שלנו להגן על החלקים הפגיעים, לא להסיר את המעטה עד תום למקרה ש…

באובדן ישנם שלבי עיבוד. לכל שלב מאפיינים, כל שלב אורך בדיוק כמה שאת צריכה וכמה שאת יכולה להכיל.

אי אפשר לדלג על שלבים ואולי נכון יותר להגיד שאפשר אבל לא רצוי, כי מה שלא עובד עד תום יצוף כחלק שיזרע ספק.

באובדן שלך גם הסביבה לוקחת חלק. ולא תמיד ברגישות, יש לומר.

לא כי הסביבה לא רגישה או רעה אלא כי לא תמיד אפשרות של אובדן קיימת בתודעתה וגם אם היא קיימת לא בהכרח שהאנשים סביבך יודעים מה לעשות וכיצד להגיב.

רוב העולם חושש לפתוח פצעים, לעסוק ברגשות, לחשוף כאבים. זה מפחיד, זה תובע התמודדות שלא תמיד מתאימה לכולם, לא כולם מדברים את שפת הלב. ואז, במקום לדבר רגשות הם מתעלמים, מתרחקים, מנסים להצחיק, מנסים להפוך את הכל ללא נורא, להקל עליך. ואת לא מבינה, את אולי כועסת או נעלבת, או שאולי את מחליטה לדלג מעל הכל יחד עם כולם ולהתעלם ממצב הלב.

את צריכה חיבוק ואהבה ותמיכה ומקום לשוח את לבך ואת כאבך. יש לך מקום משלך שמתאים לכל אלה. עליך למצוא אותו.

ליווי ותמיכה אינם נחלת היולדות חיים בלבד, הן נחלת החיות, מי שחיות בקרבן.

קשה להתיחס לאובדן כאל גורם מצמיח. לפעמים זה אף מקומם. לפעמים קשה וכואב מדי.

כמעט בכל תהליך צמיחה מתקיים כאב, נוצרת פרידה. אם מצליחים למצוא רגע אחד קטן של צמיחה הוא יכול לשפוך אור ולהעניק תקווה גדולה בתוך ים הכאב.

אל תשארי לבד, אל תחנקי.

ספרי את סיפורך. מבלי שאת יודעת מתקיימים סביבך מעגלים-מעגלים של אובדן לצד החיים.

כובד המשא מפריע לנו לפרוח, לצמוח, להאיר. אם לא נאבד במלוא מובן החוויה, לא נחיה חיים מלאים.